מילא זה, אבל אִמרו נא, למה אנחנו מתרגמים תבניות ומושגים באנגלית והופכים את התוצר לחלק מן השפה, כאילו מדובר בעברית למהדרין?
קחו למשל את הביטוי "זה מרגיש לי נכון". ביטוי זה נשמע "מגניב", "עכשווי" , אבל זהו בסך הכול עברית תרגומית של " IT FEELS RIGHT TO ME …". למה לא לומר פשוט "אני מרגישה טוב עם זה?"
או את הביטוי "הוא תפס רגליים קרות". נשמע עברית, נכון? אבל זהו למעשה תרגום של הביטוי " HE GOT COLD FEET". ומה עם "הכול נסגר בחלונות הגבוהים"? זהו תרגום מאונגלז של high places…; ומה עם "קריאת השכמה", שזה תרגום של WAKE UP CALL או "אזור הנוחות" שהוא תרגום ישיר של " comfort zone". הדוגמאות הן בלתי נגמרות!!
זה נכון, השפה העברית איננה מבוססת על טהרת השפה התנכית, המשנאית, הימי ביניימית או אף העברית החדשה, וניתן למצוא בה מילים רבות בשפות זרות, החל מפרסית (בלגן), ארמית (קופסה, גזוזטרה), יוונית (אפיקומן), ערבית (דוכן), ועד יידיש (לפרגן, חוצפה); וכן, גם אנגלית או לטינית לא מעט (אינפורמציה, פמיניזם); זה נכון שכמעט אף שפה איננה אוטרקית לחלוטין, והיא מושפעת מתרבויות שונות, אבל אם אפשר להישאר נאמנים לעברית, אז למה לא? הרי בכל מקרה, כל הניסיונות שלנו להיטמע ולהיות קוסמופוליטיים לא מצליח לנו.
ואם כבר מחליטים לקרוא למותג, לעסק או לחנות בשם לועזי, למה שלפחות לא יכתב השלט בעברית? ראו קסטרו, רנואר, טופ 10 וכדומה?
כעורכת, כאשר אני נתקלת בנטייה של כותב לכתוב בלשון מאונגלזת, אני בודקת עד כמה הנטייה הזו חריפה. אם יש ביטוי פה וביטוי שם, לרוב אינני מתערבת, אך כאשר מדובר ב"מגפה", אני מעירה בעדינות, ומספקת את החלופה העברית.
ובשולי הדברים, הידעתם שיש גם תופעה הפוכה, מילים עבריות שהשתרשו בשפות אחרות? על כך, במאמר אחר.